בטור הקודם הסברנו מהי זכות ההודעה המוקדמת לעובד המפוטר וניתן פירוט לגבי מספר ימי ההודעה המוקדמת שהמעסיק חייב ליתן לעובד שהוא מפטר (רף המינימום הקבוע בחוק). להלן, הסבר לגבי כללי הדין בנוגע לתשלום הזכויות הסוציאליות בתקופת ההודעה המוקדמת:
ככלל, תשלום ההודעה המוקדמת צריך להיות בהתאם לשכר הרגיל של העובד ועליו לכלול את כל רכיבי השכר שבדרך כלל היו משולמים לעובד לרבות תשלומים בגין עמלות ופרמיות. החריג לכלל זה הוא בונוסים שניתנים על בסיס תפוקת עובדים ולא תפוקה אישית או כאשר מדובר בבונוס המותנה ברווחיות המעסיק.
בנוסף, אם העובד מועסק בתקופת ההודעה המוקדמת על המעסיק לשלם לו את כל התנאים הנלווים שהיו לו בתקופת עבודתו, לרבות פנסיה, חופשה, הבראה וכדומה.
לעומת זאת, אם המעסיק משלם חלף הודעה מוקדמת (העובד מקבל תשלום אך לא מועסק בפועל) העובד אינו זכאי לתנאים הנלווים.
מעסיק אינו רשאי לכלול ימי מחלה בתקופת הודעה מוקדמת לפיטורים.
כמו כן, מעסיק אינו רשאי לחייב את העובד לנצל את ימי החופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (אלא אם כן יצליח להוכיח שעשה זאת מטעמים ענייניים הקשורים בצרכי מקום העבודה ובתום לב) והעובד זכאי לקבל פדיון ימי חופשה בנוסף לשכרו בתקופת ההודעה המוקדמת או בנוסף לתשלום עבור חלף הודעה מוקדמת.
**התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין**