כולם יודעים שבסוף כל חודש יש פערבהתאם לחוק הגנת השכר, שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם. לפיכך, ככלל, המועד לתשלום משכורת חודשית הוא ה-1 לכל חודש.
יחד עם זאת, החוק מטיל סנקציה רק על מעסיק המשלם את השכר באיחור של מעל 9 ימים – מהיום העשירי בחודש ואילך. כלומר, מעסיק המשלם את המשכורת לעובד ביום ה- 10 בחודש מלין את שכרו.
עובד ששכרו שולם באיחור מעל 9 ימים (10 בחודש ואילך) זכאי לפיצויי הלנת שכר שהם 20% על השבוע הראשון של האיחור בתשלום השכר ועוד 10% לכל שבוע נוסף, אלא אם בית הדין יקבע שהאיחור בתשלום נבע מטעות כנה או חילוקי דעות של ממש של המעסיק עם העובד.
בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי כאשר ה-9 לחודש נופל ביום מנוחה, יש לשלם את שכר העבודה לעובדים לפני מועד זה, אחרת יחויב המעסיק בפיצויי הלנה.
ההלנה יכולה לחול על כל השכר או חלקו. ההגנה אינה ניתנת לכל מרכיבי השכר אלא רק לאלו שהוגדרו בחוק כמוגנים כמו שכר בסיס, שעות נוספות והפקדות להסדר הפנסיוני.
כך לדוגמא, אי תשלום שכר בגין דמי חופשה ודמי חגים מהווה גם הוא הלנת שכר. לעומת זאת, אי תשלום פדיון ימי חופשה אינו מזכה בפיצוי הלנה.
רכיבי שכר נוספים שאינם מזכים בפיצויי הלנה הם תשלום תמורת הודעה מוקדמת לפיטורים (שהעובד לא עבד בפועל בתקופה זו), דמי הבראה, הוצאות נסיעה ועוד.
יחד עם זאת, רכיבי שכר אשר אינם מזכים את העובד בפיצויי הלנה ששולמו באיחור או לא שולמו בכלל, יכול וישאו הפרשי הצמדה וריבית, במסגרת תביעה משפטית.
החוק קובע תקופת התיישנות מיוחדת, קצרה מהרגיל, לגבי טענת עובד להלנת שכר ולכן במקרה ולעובד קיימת טענה לגבי הלנת שכר מומלץ לעובד לממש את זכויותיו בהקדם האפשרי.
**התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין**
