מכוח חוק המוסד לביטוח לאומיככלל, בסיום העבודה רשאי המעסיק לנכות כל סכום שהעובד נותר חייב לו מהמשכורת האחרונה. אם קיימת לעובד יתרת חובה נוספת (מעבר לשכר האחרון) המעסיק יכול לתבוע אותה מהעובד.
מעסיק שמספק לעובד רכב חברה יוכל לנכות את סכום ההשתתפות העצמית משכרו של העובד בגין נזק שגרם העובד לרכב החברה רק במקרה שהעובד חתם על מסמך לפיו הוא מתיר למעסיק לנכות לו משכרו את סך ההשתתפות העצמית שהמעסיק שילם לחברת הביטוח.
בהנחה שקיים הסכם לפיו המעסיק רשאי לקזז את עלויות ההכשרה במקרה שהעובד מפסיק עבודתו לפני תקופה מינימלית שהוסכמה, המעסיק לכאורה זכאי לקזז סכום זה. אולם, על המעסיק להראות שהוא הוציא בפועל את ההוצאות שהוא דורש לקזזן ושהתקופה עליה נדרש העובד להתחייב הגיונית וסבירה בנסיבות העניין.
יש לעשות הבחנה בין הכשרה חיצונית אליה נשלח העובד לבין הכשרה פנימית שעובר העובד במקום עבודתו. ככלל, הכשרה פנימית לא תזכה את המעסיק בהחזר עלות השקעתו, שהרי כל מעסיק מחויב לקחת בחשבון שעליו להשקיע משאבים כספיים וניהוליים בלימוד העובד החדש את מלאכתו ולא סביר שהכשרה פנימית תזכה את המעסיק בהחזר עלויות ההשקעה והניהול.
בכל מקרה, אין תוקף להסכם המאפשר למעסיק לקזז עליות הכשרה מהשכר שעה שהפסקת עבודתו של עובד היא ביוזמת המעסיק, שכן במקרה כזה הפסקת העבודה היא לא בשליטתו של העובד. לפיכך, להוראה לפיה אם תופסק העסקתו של העובד מסיבה כלשהי יידרש העובד להחזר של הפיצוי המוסכם אין תוקף משפטי בנסיבות סיום העסקה שהעובד לא אחראי להן.
**התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין**
