מכוח חוק המוסד לביטוח לאומי זכאים העובדים לקבל פיצוי על שכר שלא שולם להם במשך שנת העבודה האחרונה אצל המעסיק במקרה של פירוק או פשיטת רגל של המעסיק, לרבות אי תשלום פיצוי פיטורים לאור הפסקת פעילות המעסיק.
פסיקת בתי המשפט הרחיבה את העילות בגינם זכאים העובדים לקבל פיצוי כך שכיום ניתן לקבל פיצוי גם בגין פדיון חופשה (עד 3 שנים), הבראה (עד שנתיים), חגים (שנה אחרונה), אי הפקדה לפנסיה (שנה אחרונה) ואף זכויות נוספות שלא שולמו מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה כגון אי תשלום תוספת ותק ואי תשלום ביגוד.
יחד עם זאת, קיימת תקרה מקסימאלית של סכום גמלה שהמוסד לביטוח לאומי משלם בנסיבות אלו (מדובר בסכום שמתעדכן מידי שנה ועומד כיום על סכום גבוה מ- 100,000 ₪).
המוסד לביטוח לאומי מבצע ניכויים כדין מסכום הגמלה המשולם לעובד על חשבון שכר עבודה (לדוגמא ניכויי מס).
במקרה ונפתחה לעובד על ידי המעסיק קופת גמל, יש אפשרות לקופת הגמל של העובד לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי סכום נוסף בשם העובד בגין אי הפקדה או הפקדה חסרה להסדר הפנסיוני שביצע המעסיק טרם תחילת הליכי הפירוק.
קיימות זכויות שלא ניתן לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי כגון אי תשלום גמול שעות נוספות והלנת שכר.
גם עובד שלא הועסק אצל המעסיק פושט הרגל ביום מתן צו פשיטת הרגל או הפירוק זכאי להגיש תביעת חוב למוסד לביטוח לאומי. לדוגמא עובד שלא שולמו לו זכויות כדין בתקופת העסקה בשנה האחרונה לעבודתו והמעסיק פשט רגל רק מאוחר יותר.
למרות שככלל על פי הדין המועד להגשת תביעת חוב הוא 6 חודשים מיום מתן צו פשיטת הרגל או הפירוק, בפועל המוסד לביטוח לאומי מאשר גם תביעות חוב שהוגשו זמן רב לאחר המועד הקובע במקרה שמדובר בתביעת חוב של עובד.
כל עובד זכאי להגיש תביעות חוב לבדו למוסד לביטוח לאומי ואין חובה להסתייע בגורם מקצועי אחר. יחד עם זאת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי על מנת לוודא שבעת הגשת תביעת החוב תובע העובד את כל הזכויות להם הוא זכאי מכוח הדין.
**התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין**
