דע את זכויותיך בדיני עבודה – שעות נוספות / עו"ד אבי מור יוסף

בהתאם לדין עובד זכאי לתשלום שעות נוספות על עבודה מעל 8 שעות ביום (למי שעובד 6 ימים בשבוע) ובנוסף על עבודה מעל 42 שעות בשבוע (לא כולל השעות הנוספות היומיות).

באפריל 2018 נכנס לתוקף קיצור שבוע העבודה מ-43 שעות בשבוע ל-42 שעות. בהתאם, עובד המועסק 5 ימים בשבוע צריך לקבל על 4 ימים בשבוע שעות נוספות מעל שמונה שעות ו-36 דקות ועל עוד יום בשבוע (היום בו החליט המעסיק לקצר את יום העבודה לאור קיצור שבוע העבודה) מעל שבע שעות ו-36 דקות.

בשעתיים הראשונות (השעות ה-9 וה- 10 ברמה היומית ו/או השעות ה-43 וה-44 ברמה השבועית) גמול השעות הנוספות הוא בשיעור של 25% ממחיר השעה (כלומר על המעסיק לשלם 125% ממחיר השעה כולל הגמול).

בשעות שמעבר לשעתיים הראשונות גמול השעות הנוספות הוא בשיעור של 50% ממחיר השעה (כלומר על המעסיק לשלם 150% ממחיר השעה כולל הגמול).

מחיר השעה לעניין גמול שעות נוספות הוא השכר המשתלם בעד שעות העבודה שקדמו לשעות הנוספות כולל תוספות לשכר כגון עמלות, תוספת ותק ועוד.

ככלל, לצורך חישוב שווי השעות הנוספות לעובד בשכר גלובאלי יש לחשב את בסיס ערך השעה באמצעות חלוקת השכר (כולל התוספות כאמור) ב-182 שעות. כך לדוגמא עובד עם שכר בסיס של 6,000 ₪ שמקבל עמלות בשווי 2,000 ₪ ועבד 10 שעות נוספות באותו חודש בערך 125% צריך לקבל תוספת בסך של כ- 550 ₪ לשכר (סה"כ 8,000 ₪ שכר לחלק ל-182 שעות שווה כ-44 ₪, לכן ערך שעה נוספת אחת שווה כ- 55 ₪ ואת הסכום הזה צריך לכפול ב-10 השעות הנוספות שבוצעו).

במשמרת לילה ובעבודה בימי שישי וערבי חג עובד זכאי לתשלום עבור שעות נוספות החל מהשעה ה-8.

לצורך חישוב שעות העבודה יש להביא בחשבון רק את שעות העבודה בפועל. לדוגמא, שעות העבודה בדרך למקום העבודה אינן נכללות בדרך כלל לצורך חישוב שעות נוספות. יחד עם זאת, ככלל הפסקות הינן חלק מזמן העבודה אלא אם כן המעסיק מאפשר לעובד הפסקה של 45 דקות שלפחות 30 דקות ממנה היא הפסקה רצופה וכאשר העובד אינו זמין בזמן ההפסקות לרשות המעסיק ויכול לצאת בזמן זה ממקום העבודה.

קיימים צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים וחוזים אישיים שבהם יכול להיות וקבועים לעובד תנאים טובים יותר לגבי תשלום שעות נוספות.

מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, ובו יירשמו הפרטים שייקבעו בתקנות.

לכן, ככלל, הנטל להפריך טענות עובד לגבי עבודה בשעות נוספות יוטל על המעסיק שחייב לנהל רישום בדבר שעות עבודה כדין ודי לעובד לטעון לגבי מתכונת העסקה בה היה זכאי לקבל תשלום עבור שעות נוספות.

קיימים מקרים חריגים ביותר בהם למעסיק אין חובה לשלם לעובד שעות נוספות. לדוגמא כאשר מדובר בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי (בדרך כלל רלוונטי רק למשרות בכירות בלבד).

**התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין**