אומנם, הזכאות לביצוע הפקדות לפנסיה אינה קבועה בחוק. יחד עם זאת, צו הרחבה כללי במשק בדבר פנסיה חובה משנת 2008 קובע כי מדובר בזכות לה זכאי כל עובד מעל גיל 21 ועובדת מעל גיל 20.
החל משנת 2014 ועד לתחילת חודש יולי 2016 היה על המעסיק לבצע כל חודש הפקדה להסדר הפנסיוני בסך 17.5% משכר העובד : 5.5% ברכיב תגמולי עובד שינוכו משכר העובד, 6% ברכיב תגמולי מעסיק לפנסיה שישולמו על ידי המעסיק ו-6% הפקדות מעסיק ברכיב הפיצויים שישולמו גם הם על ידי המעסיק.
אחוז ההפקדות התעדכן החל מחודש יולי 2016 ועד לחודש ינואר 2017 כך שגדל שיעור ההפקדות ברכיב תגמולי מעסיק לפנסיה ל- 6.25% משכר העובד, והחל מינואר 2017 בוצעה הגדלה נוספת ל- 6.5%. שיעור ההפקדה ברכיב תגמולי עובד לפנסיה גדל במקביל ל – 5.75% משכר העובד החל מיולי 2016 ועד לינואר 2017 ו- 6% החל מינואר 2017.
בסיום עבודתו של העובד אצל אותו מעסיק, חשוב לעובד לוודא כי הכספים שהופקדו עבורו להסדר הפנסיוני הועברו תחת שמו, לרבות כספי הפקדות המעסיק ברכיב הפיצויים שככלל העובד זכאי לקבלם בסיום עבודתו גם אם עזב מיוזמתו את מקום העבודה.
על פי צו ההרחבה בדבר פנסיה חובה השכר הפנסיוני (השכר ממנו יש להפקיד לפנסיה), הוא השכר ממנו מחשבים את פיצויי הפיטורים. תקרת ההפקדה על פי צו ההרחבה הכללי היא השכר הממוצע במשק.
עובד עם הסדר פנסיוני פעיל זכאי לביצוע הפקדות לפנסיה החל מ-3 חודשים מיום תחילת עבודתו במעסיק ובאופן רטרואקטיבי מתחילת העסקתו. עובד שלו אין הסדר פנסיוני קיים זכאי לביצוע הפקדות לפנסיה החל מ-6 חודשים מיום תחילת עבודתו במעסיק.
קיימים עובדים הזכאים לתנאים טובים יותר מאלו שנקבעו בצו ההרחבה הכללי לגבי פנסיה חובה, מכוח צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים או הסכמים אישיים ולגביהם לא חל צו ההרחבה לפנסיה חובה (כלומר, צו ההרחבה קובע את רף המינימום).
בהתאם לצו ההרחבה המעודכן, שיעור ההפקדות המעודכן יכלול גם כיסוי אובדן כושר עבודה ובלבד ששיעור ההפקדה שיוותר לתגמולי מעסיק יהיה לכל הפחות 5% משכר העובד גם במקרים בהם יהיה צורך להגדיל את שיעור ההפקדה (עד לגבול עליון של 7.5% משכר העובד).
בהתאם לצו ההרחבה לפנסיה חובה, על ההסדר הפנסיוני שנפתח לעובד לכלול גם כיסוי לקצבת שארים (המקבילה לביטוח חיים בביטוח מנהלים).
**התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין**
